החלטה בתיק בש"א 8181/07

בקשה לפטור מאגרה.

1.       המבקש הגיש תביעה כספית על סך 15 מליון ש"ח כנגד המשיבה בעילת ביטול חוזה, במסגרתו התחייבה, לכאורה, המשיבה, להשכיר למבקש אולם לשם קיום מופע בידורי ביום 3.2.08. במקביל, הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה מחמת העדר יכולת כלכלית. המבקש טוען כי אינו עובד, וכי הוא נושא בחובות המסתכמים בסכום של 13,200 ש"ח.

2.       בכתב התביעה טוען המבקש כי המשיבה ביטלה את החוזה שחתמה עימו, וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקים הנובעים מאובדן חוזים עתידיים הצפויים להיקשר בינו לבין אמרגנים שונים, אותם הזמין למופע זה. כמו-כן, תובע המבקש הפסד הכנסות ישיר שנגרם, לטענתו, כתוצאה מביטול המופע, והוצאות שהוציא עבור הדפסת כרטיסים ומודעות פרסום המופע. עוד תובע המבקש הוצאות משפט בסך 100,000 ש"ח. לכתב התביעה צירף המבקש קבלה ומכתב אישור מאת המשיבה עבור מקדמה ששילם המבקש בסך 1,200 ש"ח בגין הזמנת האולם.

3.       המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעם כי המבקש לא פירט את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, כנדרש בתקנה 14(א) לתקנות בתי-המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, וכי תצהירו לוקה בחסר. המשיבה טענה, בנוסף, כי המבקש לא פירט הכיצד היו בידו כספים לשלם את המקדמה עבור שכירת האולם ועבור הדפסת הכרטיסים והפלקטים. עוד טענה המשיבה כי ההליך אינו מגלה עילה, וכי מדובר בתביעה סתמית וקנטרנית בסכום דמיוני ומופרז. לשיטתה, ההסכם כלל לא בוטל על ידה, ועודנו בתוקף, וכי מועד האירוע, הקבוע ליום, 3.2.08, טרם הגיע. לטענתה, היא אך ביקשה מהמבקש לשנות את תוכן הטקסט שכלל במודעות שהדפיס לפרסום המופע, בהם כלל את שמה של המשיבה בצד תוכן גזעני ופוגעני כדלקמן: "אין כניסה למרוקאים, כורדים, גרוזינים, תימנים, פרסים, אשכנזים, ספרדים, בלונדיניות ובייחוד לפולניות". כמו-כן, לטענת המשיבה, סכום התביעה נטען בלא ביסוס כלשהו ומבוסס על חוזים עתידיים דימיוניים.

4.       המדינה, כבעלת דין בענייני אגרות, התנגדה למתן פטור מאגרה, מהטעם שהמבקש פירט את מקורות הכנסתו באופן לוקה בחסר, מבלי שהגיש מסמכים המעידים על הכנסתו בששת החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה ולא המציא אישור על קצבאות או הכנסות אחרות. כמו-כן, המבקש לא פירט את רכוש בת זוגו או הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם. לשיטת המדינה היה על המבקש להגיש פירוט בדבר רכוש בני משפחתו, תלושי משכורת או קצבאות ופירוט דפי חשבון הבנק עבור ששת החודשים שלפני הגשת הבקשה, ואישור בדבר היעדר חסכונות ופקדונות.

דיון

5.       הוראת תקנה 13ב לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשמ"ח-1987 קובעת כי בכדי לקבל פטור מאגרה על המבקש להוכיח כי הוא נעדר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה וכי התובענה שהוגשה מגלה עילה.

יכולת כלכלית

6.       על מבקש פטור מאגרה לפרוש בפני בית-המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי, ולהוכיח כי עשה נסיונות ממשיים לגייס את הסכומים הדרושים לאגרת בית-משפט מצדדים שלישיים (רע"א 1877/04 באמונה חברה לניהול נאמנות והקדשות בע"מ נ' מדינת ישראל, לא פורסם).

בענייננו, המבקש צירף לבקשתו אישור מבנק הפועלים על יתרת העו"ש בחשבונו ליום 12.12.07 בסך 568.62 ש"ח ועל סכום ההלוואה שקיבל בסך 1,701 ש"ח. עוד הגיש המבקש דרישת תשלום מבית החולים הדסה עין כרם עבור חוב בסך 566 ש"ח ודרישת תשלום מחברת הכבלים YES בסך 344.82 ש"ח. המבקש לא פירט האם יש לו רכוש, ומה היו מקורות ההכנסה בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה דנן, בהם אין מחלוקת כי שילם למשיבה מקדמה בסך 1,200 ש"ח עבור שכירת האולם, והדפיס מודעות פרסומת למופע. בנוסף, שאלת יכולתו של בעל-דין נבחנת גם על יסוד אפשרותו לגייס כספים וערבויות ממקור חיצוני, כדוגמת בן משפחה או תאגיד בנקאי. המבקש לא התייחס לסוגיה זו ולא פירט האם עשה ניסיון כלשהו לגייס את סכום האגרה מצד שלישי.

מן המקובץ לעיל עולה, כי המבקש לא הרים את נטל ההוכחה המוטל על בעל דין המבקש פטור מאגרה, ואף לא עשה מאמצים מספיקים להשגת מימון חיצוני לתשלום האגרה.

ההליך אינו מגלה עילה

7.       בצד חשיבות זכות הגישה לערכאות - עומדת מטרת החיוב באגרת בית-משפט, שנועדה, בראש ובראשונה, לממן את השירותים המוענקים על-ידי המדינה למי שבא בשעריו בבקשת סעד, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי, על דרך של הגשת תביעות סרק או תביעות בסכומים מופרזים (ר': המ' 502/59 בנין וביצוע ואח' נ' קסטיאל ואח', פ"ד יד (1) 675). לפיכך, בצד שקילת חוסר יכולת כספית של המבקש, יש לשקול גם את סיכויי התביעה (ר': בש"א 1236/91 מאור חיים נ' מ"י, תק-על 91(2) 192). לעניין בקשת פטור מאגרה, די כי המבקש יצביע על סיכוי כלשהו לזכות בתביעתו, ושנימוקיו אינם מופרכים מעיקרם (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383). מעיון בכתב התביעה עולה, לכאורה, כי התביעה על פניה אינה מגלה עילה. בענייננו, המשיבה טוענת כי לא ביטלה את ההסכם. כמו-כן, מועד הופעת המבקש טרם חלף, והוא קבוע ליום 3.2.08. נוסף-על-כך, הסעד הנתבע הועמד על סכום של 15 מליון ש"ח, אותו ביסס המבקש על חוזים היפותטיים, שהיו נחתמים, לטענתו, במועד עתידי, עם חמישה אמרגנים שהוזמנו למופע. את סכום התביעה חישב המבקש באופן סתום ובלא ביסוס על כך שלשיטתו חוזים אלה היו נחתמים למשך שלוש שנים ובמסגרתם היה עליו להופיע מספר פעמים בשבוע. לא-זו-אף-זו, המבקש תובע הפסד הכנסות בעלמא ובלא ביסוס בראיות לכאורה, ואף תובע, ללא כל פירוט, הוצאות משפט בסך של 100,000 ש"ח, הגם שכלל אינו מיוצג.

בענייננו, לא השכיל המבקש להוכיח קיומה של עילה המצדיקה סכום תביעה בשיעור זה, וכן לא הצביע על זיקה מבוססת בין סכום זה לבין העובדות העומדות ביסוד תביעתו. כאמור, תכלית הדרישה לתשלום אגרת בית-משפט נועדה לא רק לממן את השירות המשפטי, אלא גם למנוע ניצול לרעה של ההליך המשפטי בדרך של הגשת תביעות סרק ותביעות מוגזמות. בעניין דנן, גם בהנחה כי התביעה מקימה עילת תביעה, הרי שאין בה כדי לבסס את גובה הסעד הנתבע, שכן סכום הפיצוי נקבע בעלמא וללא כל ראיה תומכת.

התוצאה

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום י"ד בשבט, תשס"ח (21 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.